המפגש שלי עם ניר טויב ז״ל
אתם מכירים את המפגשים הנדירים המטלטלים את חייכם והופכים את כל דפוסי החשיבה שלכם? כך קרה לי ב-22 לאוקטובר 2012. לכאורה היום התחיל כעוד יום רגיל בחיי כפוסט דוקטורנטית במכון וייצמן. זה היה יום שני של השבוע, והייתי בעיצומו של ניסוי, אך גיליתי שיש לי שעתיים פנויות בדיוק בזמן של הסמינר השבועי של המחלקה לאימונולוגיה. אני זוכרת את ההתלבטות אם ללכת או לא, ממש סערה פנימית.
מכון ויצמן הוא גן עדן לסקרנים, בכל מחלקה במכון ויצמן יש תמיד הרצאות פעם בשבוע, כמו גם אורחים מחו"ל ועוד פעילויות. אך המחקר שלי קודם לכול. הייתי צריכה לאסוף עוד נתונים לפני פרסומו. הערימה של המאמרים הלכה והצטברה על השולחן ולא ידעתי מתי אספיק להתמודד איתה. היה לי ברור לי שאני צריכה לבלות את השעות הבאות ליד שולחן העבודה שלי, אבל עצרתי הכול. שם ההרצאה משך את ליבי ולא יכולתי להתעלם ממנו:
It's Personal: medicine from a personal point of view.
Nir Toib and Hovav Nechushtan MD PhD; Hadassah Hebrew University Medical center.
בשם הזה היו כמה נושאים לא אופייניים להרצאת סמינר מחלקתית במכון וייצמן. זו לא הייתה הזמנה שגרתית לשמוע על עוד גן, חלבון או מנגנון ביולוגי. היה בזה ניחוח אחר, אישי. נוסף על כך, היו שני שמות של מרצים ולא אחד כרגיל, אחד מהם רופא מדען מבית חולים הדסה של אוניברסיטה העברית, ד"ר חובב נחושתן, אשר לא שמעתי עליו עד לאותו רגע, והשני – ניר טויב, שם ללא תואר. היום אני יכולה לתת לו תואר משלי: האיש ששינה את חיי.
נכנסתי להרצאה. על הבמה הופיע איש קירח ורב-עוצמה וסיפר על המאבק יוצא הדופן שלו במחלת הסרטן. כשנתיים וחצי לפני כן אובחן ניר כחולה בסרטן הריאות וקיבל טיפול קונבנציונלי. כפי שתיארתי בתחילת הספר, טיפול קונבנציונלי משמעותו פרוטוקולים רפואיים. מדברים על קו ראשון של טיפול (שבמחקרים מדעים הוכחה הצלחתו לקבוצה מסוימת של אנשים). אם הטיפול לא מצליח, מנסים קו שני וקו שלישי. בדרך מבזבזים זמן רב ומשאבים גופניים, משום שהטיפולים הכימיים הורגים תאים בריאים ותאים חולים ללא הבחנה.
בעקבות לימוד עצמי אינטנסיבי החליט ניר לנהל בעצמו את ההתמודדות עם המחלה. כפי שהוא מעיד על עצמו בהרצאה "הוא בראש ובראשונה תחקירן סקרן, במאי שקורא תיגר על המוסכמות ומפיק נחוש שלעולם לא מקבל את המילה "לא" כתשובה. אם כך פני הדברים, הוא יוצא למסע אדיר של הפקת חייו מחדש. הוא מפטר את האונקולוג שטיפל בו באופן הקונבנציונלי, שוכר את שירותיו של פרופ' חובב נחושתן, ומהמר על חייו בטיפול ברפואה מותאמת אישית, שרק החלה לקרום עור וגידים בעולם שבין המדע לבין יישום ברפואה קלינית.
כך כתב ניר במסמך הצהרת כוונות לקראת הפקת הסרט "ובחרת בחיים": "שמתי את הז'יטונים שלי על כך ששכפלתי את עצמי. אני אחד מהאנשים המעטים בעולם שמגדל רקמה חיה של הגידול שלי ועורך עליה ניסויים במטרה למצוא את פרח לב הזהב שיציל את חיי, כי אני בסופו של דבר רק אחד, ואם אקח הימור כושל – הלך עליי. זה לא קליני, מאוד יקר ורק מעטים בעולם עושים זאת, אבל התוצאות מדהימות. לקחתי משכנתה על חיי, מה שרבים מוכנים לקחת על ארבע קירות, אבל מהססים כשזה נוגע לחיים ומוות. אני בחרתי בחיים, אותו ציווי אלוהי שרק עכשיו ירדתי לפשרו."
"העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך"(דברים ל, יט.(
ניר החליט לא לקבל טיפול רפואי עד שגרורה של הגידול שבגופו תושתל בעכברי מעבדה ותפוענח באופן גנטי. ואכן פענוח הגרורה של ניר הביא לפריצת דרך מדעית: באמצעותו גילתה מעבדת מחקר אמריקנית חדשנית את המוטציה הגנטית הגורמת לסוג הסרטן שממנו סבל. בעקבות זאת החל ניר לקבל טיפול שהפיג את התפשטות הגרורות ואפילו גרם להיעלמותם. שוב ושוב יזם הוצאת דגימות מהגרורות בגופו כדי ללמוד על המנגנון המניע את הגידול. ניר סיפר עוד שבין טיפול לטיפול הוא שומר על אורח חיים בריא, מתאמן ורץ למרחקים ארוכים.
ככל שהוא הוסיף לדבר נשביתי בקסמיו. ניגשתי אליו בסוף ההרצאה ובקול נרגש אמרתי לו: "אני רוצה לעשות לאנשים אחרים את מה שאתה עשית עבור עצמך". ניר כתב באבירות את כתובת הדוא"ל שלו על נייר, ואמר לי שבעתיד הוא מתכנן להקים מכון משותף לרפואה ולמחקר שידביק את הפער שקיים בין המדע והרפואה ובעצם יישא את דגל הרפואה המותאמת אישית בישראל. לרגע אחד הוא נראה לי קצת חלש ועייף, אך הייתי נרגשת מהמעמד ודחיתי מחשבה זו מעליי. הוא אמר שאכתוב לו ושניפגש לפתח את הרעיון. זה היה רגע מכונן בחיי ולעולם לא אשכח אותו. נשארתי עומדת במקומי. ניר וד"ר נחושתן התרחקו מהמקום. ההבנה שהגעתי אליה הדהדה חזק כל כך בראשי וידעתי שזה הייעוד האמיתי שלי. החלום שלי למצוא תרופה למחלת הסרטן זקף את ראשו מחדש ושינה את מצב הצבירה שלו. הניסוח החדש נועד לעזור לחולים להגיע לרפואה מותאמת אישית. הרגשתי שכל מה שעבר עליי בחיים האישיים, בחיים המקצועיים, כל הלימודים שלי התנקזו לרגע הזה, לרגע המדויק שבו הבנתי מה אני רוצה לעשות בשארית חיי.
Fast Forward כמעט עשור לאחר פגישתי עם ניר טויב אני מוצאת את עצמי במפתיע מנהלת מעבדה לפתולוגיה מולקולרית ומרצפת (ריצוף הגנים- NGS) פרופיל מולקולרי מקיף של יותר מ500 גנים הקשורים למחלת הסרטן. מתוך הביופסיה אני מגרדת את תאי הגידול, מעשירה ומגדילה את הסיכוי למציאת השינוי הגנטי שנעשתה בגידול, מרץ 2022.
סגירת המעגל הזו, הזכירה לי לא פעם את החלום של ניר טויב, החלום שרציתי להגשים מדענים עובדים עם אונקולוגים ופתולוגים לטובת המטופל, הצלחנו ניר, אני רוצה לצעוק אליו לשמים, בחרנו בחיים, בכל בית חולים ציבורי היום מרצפים ביופסיות של חולי סרטן.
בשנתיים האחרונות שהקורונה השתוללה, התמקצעתי יותר ויותר בגנטיקה רפואית וכיום חולי סרטן מתייעצים איתי על הבדיקות הגנטיות שלהם , כדי להשיג בריאות מותאמת אישית.
ממליצה לכם בחום לראות את הסרט האמיץ, החשוף של האדם המדהים הזה- ובחרת בחיים.
