האושר שלנו, ההרגשה המופלאה הזאת שכולם כמהים אליה כל הזמן כל אחד על פי דרכו והבנתו מונחית בגופנו ע"י הורמון. הורמון בשם סרטונין.
אם האושר מונחה על ידי הורמון והורמון הוא משהו טבעי שקורה בגוף שלנו, למה בכלל לחקור אושר?
יש סיבה והיא סיבה טובה וחשובה. מחקרים בזרמים שונים מצאו כי בעוד רייטינג האושר עולה כל הזמן וה"ביקוש" גובר, בפועל נושא האושר נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון בכל קבוצות הגיל הקיימות. דיכאון שהוא תוצר לוואי הופך לתופעה רווחת בעולם המערבי, לגורם תחלואה מרכזי. אם נחקור ונדע איך עובד המנגנון ומה אחראי על האושר שלנו נוכל להחזיר אותו לחיינו.
הפוסטים הקרובים לקוחים מהרצאה שלי בשם "אנטומיה של אושר", כל פוסט יעסוק בהיבט אחר בתחום חקר האושר:
תזונה
יוצאים לדרך,
הורמון האושר מופרש באופן הכי טוב כאשר אנחנו אוכלים חיטה (קמח לבן או מלא) המכיל כמות גדולה של חומצה אמינית בשם טריפטופן שהיא אבן הבסיס ליצירת הורמון הסרטונין. החיטה מכילה גלוטן ובשמו העברי דבקן, הוא חלבון שמצוי בעיקר בדגנים. הוא מאפשר הדבקה של מרכיבי הקמח והפיכתם לבצק. וגלוטן במוח מתנהג כמו חומר ממכר. עכשיו בטוח יותר ברור למה לחם נחשב למנחם, למזון מרגיע ולמה חלקנו הגדול ממש מכור ללחם.
דמיינו לכם שיניים צפופות צפופות ללא רווחים ששום דבר לא יכול לחדור בעדן. כך גם בגופנו התאים במעיים שלנו צפופים צפופים, שומרים ומונעים כניסת חלבונים לא רצויים לזרם הדם. ידוע כיום שגלוטן (וחלבונים נוספים) גורם להפרדה, לריווח של השיניים הצפופות. הרווחים שנוצרים מאפשרים כניסה של חלבונים לזרם הדם. החלבונים הללו לא אמורים להימצא בזרם הדם ולכן מגיבים כלפיהם חלבונים אחרים שתפקידם שמירה על זרם הדם (נוגדנים), הדרך מהמלחמה הקטנה הזו למחלות אוטואימוניות (מחלת חיסון עצמי בה מערכת תאי החיסון מאבדים מסבילותם החיסונית ותוקפת רקמות ותאים של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים) היא קצרה ביותר. קוראים לזה תסמונת המעי הדליף ויש לתסמונת קשר להרבה מחלות דלקתיות במעי או בעור, טרשת נפוצה, סוכרת ועוד.
בעבר, חיטת האם שלנו הייתה שונה, אתם ודאי מכירים את התמונות הרומנטיות מהסרטים האמריקאים בהן החיטה מתנופפת ברכות מצד לצד. לצערי היום נפוצים פחות שדות חיטה טבעיים.
הרבה יותר נפוצים שדות של חיטה שעוברת הכלאה.
חקלאים יוצרים הכלאות שמיועדות לשרת אינטרסים אחרים. בחלקם אינטרסים נשגבים – מיגור הרגע בעולם והנגשת החיטה לאוכלוסיות נחשלות, מצד שני ההכלאות לא תמיד נבדקות ומנוטרות והתוצאה הישירה היא שרמת הגלוטן במוצרים שמגיעים לשולחננו עלתה.
אז מה עושים אתם ודאי שואלים, הרי צריך סרטונין בגוף. אז החדשות המעולות הן שניתן לגרום להפרשת הסרטונין באמצעות מזונות קדומים אחרים – קינואה, כוסמת, אורז מלא, קטניות, בטטה ועוד.
שיפור התזונה והתאמתה יכולים להיות צעדים מחוללי שינוי ואושר.
מוזמנים ליצור קשר ולתאם פגישה לטובת אבחון ושיפור משמעותי בבריאותכם.
על החתום: ד״ר ליאת אדרי 
