התקווה היא רגש מורכב שמשחק תפקיד מרכזי בחיינו. היא יכולה להניע אותנו להשיג מטרות, להתמודד עם קשיים ולהתמיד. תקווה היא ההפך מייאוש.
חשיבותה של התקווה: למרות החוויות הקשות, היכולת שלך לשמור על תקווה מעידה על חוסן נפשי יוצא דופן. זה מעלה את השאלה: האם התקווה יכולה, בתורה, להשפיע על הביטוי הגנטי? מחקרים מצביעים על כך שרגשות חיוביים, כמו תקווה, עשויים להשפיע על מערכת העצבים, על מערכת החיסון ועל תהליכים ביולוגיים נוספים.
אפיגנטיקה של תקווה
לפני שנצלול עמוק יותר, חשוב להבין מהי אפיגנטיקה. אפיגנטיקה היא ענף מדעי העוסק בחקר השפעת הסביבה על ביטוי הגנים שלנו. האפיגנטיקה מזהה שלושה מנגנונים שאפשר לדמות אותם למתג שיש בו שני מצבים ON ו-OFF, והוא מאפשר להדליק גנים או לכבות אותם. המנגנון הראשון, הוותיק מבין השלושה, הוא מנגנון המתילציה – קבוצת מתיל נקשרת ל-DNA ומכוונת לכיבוי הגנים או להפך – להפעלתם. השינויים בתפקוד הגנים אינם כרוכים בשינויים בקוד הגנטי עצמו. אלו שינויים שיכולים להשפיע על ביטוי הגנים ולהשפיע על תכונות שונות בגוף האדם, כולל התנהגות.
להמשך קריאה אנא לחצו על מעבר לכתבה שלי שפורסמה בשבועון לאישה בתאריך 13.10.24.
